בין אגרסיביות לבין הימנעות. אז איך יוצאים מהלופ ומרוויחים עסק מתפקד עם עובדים שמחים ומאושרים?
לא מזמן דיברתי עם יוסי, בעל חנות לציוד משרדי. תוך כדי שיחה הוא שיתף אותי בתובנה הבאה:
"הבעיה הכי גדולה שלי ושל אשתי בעסק היא שאנחנו פשוט אנשים נחמדים מדי".
בהתחלה זה נשמע כמעט כמו מחמאה. הרי בזכות הנחמדות שלו, הלקוחות הקבועים חוזרים שוב ושוב. העובדים אוהבים אותו, באווירה בחנות נעים להיות. נשמע נהדר, נכון?
אבל אז יוסי התחיל לפרט.
כשעובד מבקש לצאת מוקדם - הוא תמיד אומר כן, גם אם זה אומר שהוא עצמו נשאר שעות על הדלפק. בימי הקיץ החמים הוא מביא לעובדים שתיה קרה וגלידה, מתוך רצון טוב אמיתי.
אבל כשהוא מנסה להעיר על טעויות או לבקש מהם לעבוד יותר ברצינות - הוא לא מצליח.
והתוצאה לא איחרה לבוא: העובדים התרגלו לקבל הכל, בלי לתת בחזרה את מה שהעסק באמת צריך.
"אני נותן להם הכל", הוא אמר לי, "אבל לא מקבל מהם את מה שאני חייב כדי שהעסק ירוויח".
"זה הגיע לכך", שיתף, "שאחת העובדות דרשה בונוס(!) על מנת להגיע בזמן לעבודה בבוקר".
וכאן הבעיה: הנחמדות הלא מאוזנת גורמת לו להימנע מהצבת גבולות, והימנעות כזו שוחקת אותו אישית - וגם את העסק שלו. לכאורה הוא זוכה באהבה ובחיבה, אבל מתחת לפני השטח הוא סופג עייפות, תסכול והפסדים.
כמה מכם מזדהים עם יוסי?
כמה פעמים הרגשתם שהלב הטוב שלכם עולה לכם ביוקר?
ועכשיו נכיר את אלי - שמגיע מהקצה השני.
אלי מנהל מוסך מצליח עם צוות טכנאים חרוץ. הוא מנהל ביד חזקה: יודע לדרוש, לא מוותר לאף אחד, וכשצריך - גם צועק. העובדים מבינים מהר מאוד שלא משחקים אצלו.
ועל פני השטח - זה עובד!
התפוקות גבוהות, המשמעת ברזל, הלקוחות מקבלים שירות מהיר. אלי גאה בזה שהוא מצליח “לסחוט” מהעובדים את המקסימום.
אבל אז הוא הודה בפניי: "העובדים לא מחזיקים אצלי מעמד. כל כמה חודשים אני מגייס חדשים, וזה מתיש. אני יודע שהעסק מתקדם, אבל אני לא יכול להמשיך עם תחלופה אינסופית".
ובינינו, בלי שאלי ישמע, גם אם לא הייתה תחלופה כזו של עובדים, האם הייתם רוצים להיות בעסק כזה שבעל העסק גאה ב'סחיטת' העובדים? אני לא.
הבעיה של אלי היא בדיוק ההיפך מזו של יוסי.
בעוד שיוסי נתקע בהימנעות - אלי נתקע באגרסיביות.
בשני המקרים התוצאה היא הפסד. אצל יוסי - העסק נתקע כי אין גבולות ברורים. אצל אלי - העסק שוחק את עצמו מבפנים, כי עובדים לא מוכנים להישאר באווירה קשוחה.
אז מה יוסי יכול לעשות? מה אלי יכול לעשות?
איך אפשר גם לשמור על הנחמדות וגם לקבל עובדים יעילים - ובלי לשחוק אותם?
מצד אחד, אתם אומרים לעצמכם: "אני לא יכול להמשיך ככה, חייב תוצאות!" - ואז מתקשחים, דורשים יותר, אולי אפילו מתקרבים לאגרסיביות. זה עובד לטווח קצר… אבל אתם נבהלים: "זה לא אני, אני לא רוצה להיות כזה" - וחוזרים לנחמדות ולהימנעות.
מצד שני, כשאתם רכים מדי - אתם רואים שהעובדים מנצלים את זה, העסק נתקע, ואז אתם קופצים חזרה לקצה השני.
כך נזרקים בעלי עסקים רבים בין שני הקצוות - פעם להימנעות, פעם לאגרסיביות - בלי יציבות, ובלי פתרון אמיתי.
אז מה הפתרון? התשובה היא אסרטיביות.
אסרטיביות היא לדעת לעמוד על שלך, להציב גבולות ברורים, לדרוש מהעובדים מה שנדרש - אבל בלי כוחניות ובלי לוותר על אנושיות. היא לא הימנעות, והיא גם לא אגרסיביות. היא האיזון הנכון שבין השניים.
למה זה פותר את שני הקצוות?
כי יוסי יכול להישאר איש נחמד, ועדיין להציב גבולות ולדרוש מהעובדים בלי רגשות אשם.
ואלי יכול להמשיך להוציא תפוקות גבוהות, אבל בדרך שמייצרת אווירה נעימה ושומרת על העובדים לאורך זמן.
אסרטיביות היא לא רק מונח יפה - היא מיומנות ניהולית שכל בעל עסק חייב לפתח. וכשמשלבים אותה ביום-יום, העסק מקבל את הכי טוב משני העולמות: גם עובדים מחויבים וגם תוצאות אמיתיות.
בליווי השוטף עם הלקוחות שלנו אנחנו מלמדים, בין השאר, איך להפוך את האסרטיביות לכלי ניהולי שישדרג לכם את העסק.
רוצים להצטרף לליווי שלנו? מתלבטים אם זה מתאים לכם כרגע? כתבו לי ואחזור אליכם.
בהצלחה עם העובדים!
אפרים
