217 ש"ח על שלושה שבועות של עבודה קשה לימדו אותי שיעור עסקי שלא אשכח

"אני לא מבין איך זה יכול להיות שהעובדים שלי הכניסו פי 40 יותר ממני?!" – עד היום אני זוכר את החושך בעיניים שהיה לי באותו ערב, לפני בערך 15 שנה.
זה היה אחרי שלושה שבועות של עבודה באמת מאומצת במסגריה שהקמתי וניהלתי במשך עשור. הייתי די לחוץ, כי זו הייתה העבודה הראשונה שלי אחרי שהחלטתי להתרחב לתחום הנירוסטה, אחרי כמה שנים בהם ביצעתי בעיקר עבודות ברזל (סורגים, מעקות, מדרגות, קונסטרוקציות ועוד).
לא אשכח את ההתרגשות שהייתה לי כשסגרתי את העבודה הזו – תעלות ניקוז, מעקות, מכסים לאוצרות ולמקוה כלים למקווה גדול בפתח תקווה. זו הייתה עבודה גדולה יחסית בסכום נאה מאוד. עד היום אני זוכר איפה המקווה הזה...

נסעתי לקנות חומר, סגרתי עם שלושה עובדים חרוצים שיהיו איתי על הפרויקט, נכנסנו לבית המלאכה שלי והתחלנו לעבוד. חיתוכים, מדידות, חישובים, ריתוכים, השחזות ועוד ועוד. 

אחרי שלושה שבועות של עבודה אינטנסיבית ומאתגרת מאוד, התוצרים היו מוכנים ואנחנו היינו מבסוטים. נסענו להתקנה, התקנו את הכל במקום, בעל הבית היה מבסוט ואני קיבלתי את הצ'ק השמן. 

הייתי מלא סיפוק, פרויקט ראשון בנירוסטה נגמר בהצלחה!

אבל כאן הסיפור רק מתחיל...הייתי בעל עסק חרוץ. בחודשים שלפני כן כיתתי רגליים בין כמה מומחים לניהול כספים בעסק ולמדתי מהם איך לנהל נכון את הכספים שלי. חלק משיעורי הבית היו לשבת בסוף כל פרויקט ולסכם אותו כדי להבין כמה הרווחתי ממנו.

ואת הערב הזה לעולם לא אשכח – הרדמתי את הילדים, ישבתי ליד השולחן בסלון וחישבתי. החזקתי את הצעת המחיר שהכנתי מראש עם החישובים של העלויות המתוכננות של החומר והעבודה. מול זה הכנתי טבלה של מה שהוצאתי בפועל על חומר וכמה שעות עבודה היו לי ולעובדים.

איך קינאתי בעובדים שלי!אני זוכר בדיוק את הסכומים המדויקים, ובעיקר את התחושות הקשות שהיו לי כשראיתי אותם.

אחרי שהורדתי את ההוצאות האמיתיות על חומר, עובדים והוצאות כלליות של העסק (תקורות), הסכום שנשאר לי ביד היה, תחזיקו חזק – 217 ש"ח...

זה לא היה לשעה, לא ליום ולא לשבוע – שלושה שבועות של עבודה קשה, פיזית ובניהול! איך התבאסתי, אני אפילו זוכר איך קינאתי בעובדים שלי שהרוויחו הרבה יותר ממני, רציתי להתחלף איתם... 

מה הייתה הטעות? עלויות החומר היו גבוהות יותר ממה שתכננתי, אבל עיקר הטעות שלי הייתה בחישוב עלויות העבודה. תמחרתי את עבודת הנירוסטה הראשונה שלי לפי הניסיון שהיה לי עם ברזל, בלי לדעת שהם שונים לחלוטין זו מזו (בנירוסטה העבודה מסובכת יותר ועל כל טעות משלמים ביוקר). 

אז מה אפשר ללמוד מהסיפור שלי?

לבעלי עסקים כמו מי שהייתי אז, שצריכים לתמחר מוצר פרטני, כמעט ואין סיכוי בעולם לקלוע בול בתמחור. בכל תמחור כזה יש אלמנט משמעותי של נבואה או הימור, ואין דרך לעשות את זה בוודאות של 100%. 

ולכן, שתי השאלות שאתם צריכים לשאול :

  • האם אתם משקיעים את מירב המאמצים בחישוב נכון מראש, ומתבססים על נתוני עבר שלכם, כדי שהתמחור יצא כמה שיותר קרוב למציאות?
  • ועוד יותר חשוב – האם אתם מבקרים את עצמכם ובודקים האם כל אחד מהפרויקטים או הלקוחות שלכם אכן רווחיים כמו שתכננתם? 


כי אם לא הייתי עושה את הבדיקה הספציפית הזו על העבודה באותו מקווה בפתח תקווה, ולא הייתי מגלה את מה שגיליתי, לא הייתי שם לב לתוצאות העגומות של העבודה הזו. 

הייתי מתרשם מהסכום הגדול שהכניס לי הפרויקט הזה, אבל לא קולט שמתוך ההכנסה רק 217 שקל היו רווח. זה היה נבלע לי בתוך שאר המספרים והכספים בעסק, והייתי ממשיך לבצע פרויקטים לא רווחיים, עד שהייתי מרגיש את זה בכיס בצורה הרבה יותר כואבת.





הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.